‫(קוף)–האדם החושב‫

אורנגאוטן כממציא פתרונות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אורנגאוטנים. צילום: Robert Young, CC-BY.

ממחקרים רבים בקופי-אדם התברר כי הם מצטיינים, יותר מכל חיה אחרת למעט האדם, בפתרון בעיות, במיוחד כאלו הדורשות שימוש בכלים. החיות היחידות המתקרבות, ולעתים אף עולות עליהם בתחום זה הן – אולי במפתיע – עופות ממשפחת העורבים.

במחקר, שנערך במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, ניסו החוקרים לבדוק אם קופי-אדם יכולים לפתור בעיות שאינן מסתמכות על הפעלה של כלי מוצק, אלא על שימוש במים ככלי. במחקר, שפורסם במגזין Biology Letters, הציבו נטשה מנדס (Mendes) ועמיתיה בפני 5 נקבות אורנגאוטן שפופרת שקופה, מלאה במים עד רבע מגובהה, עם בוטן (הפרס) הצף על פני המים. הפתח היחיד בשפופרת היה בצדה העליון, וקטן מכדי לאפשר לקופות-האדם להגיע אל הבוטן באצבעותיהן. לא היה אפשר להטות את השפופרת בשום צורה, ולא היו בחדר כלים שבעזרתם ניתן "לדוג" את הפרס. הדבר היחיד הנוסף שנמצא בחדר היה מתקן שתייה – נקבות האורנגאוטן יכלו להשיג את הבוטן רק אם מילאו את פיהן במים וירקו אותם לתוך השפופרת כמה פעמים, וכך העלו את מפלס המים ויחד איתו – את הבוטן.

כל 5 הנקבות פתרו את הבעיה בפעם הראשונה שנתקלו בה (!), תוך 9 דקות בממוצע. בתחילה ניסו להשתמש בידיים ובפה כדי להוציא את הבוטן, אך לאחר שהגיעו לפתרון זנחו את הניסיונות האלו והתמקדו במילוי המים. הן המשיכו להשתמש באותה שיטה במבחנים חוזרים, ובמבחן העשירי נדרשה להן רק חצי דקה בממוצע להגיע אל הבוטן.

העובדה שכל הנבדקות הגיעו לפתרון תוך זמן קצר כל-כך הפתיעה גם את החוקרים. מנדס אמרה בריאיון לשבועון המדע Nature כי לדעתם בני-אדם רבים לא היו מסוגלים לתת תשובה מהירה לבעיה.

היבט חשוב של הניסוי הוא, שהיריקה הראשונה של מים לתוך השפופרת לא הניבה את הפרס – על קופות-האדם היה לירוק לשפופרת כמה פעמים עד שהמפלס עלה לרמה מספיקה. למרות זאת, ברגע שהנבדקת "עלתה על הרעיון" של מילוי המים, היא המשיכה מיד בהתנהגות זו עד להשגת הפרס.

התנהגות כזו מצביעה על יכולת תכנון ויכולת לחשיבה מופשטת, שכן נקבות האורנגאוטן לא ראו את הכלי ששימש לפתרון הבעיה, והיו צריכות לפתח תמונה מנטלית של הפתרון. הצעד הבא, אומרים החוקרים, יהיה לברר אם הנבדקות ירקו את המים פנימה מבלי להבין מה הן עושות, ורק כאשר ראו שהמים עולים, הבינו את היתרון שבפעולה זו, או שהן תכננו מראש את כל דרך הפתרון. כדי לבדוק זאת, ייערך ניסוי נוסף שבו יעמידו בפני קופי-אדם פרס בתוך שפופרת אטומה ולא שקופה, כך שהם לא יוכלו לראות בבירור את התוצאה של הכנסת המים לתוכה. הצלחה במבחן כזה יכולה להעיד על תכנון מוקדם, ומכאן על חשיבה מופשטת ברמה גבוהה.

עדכון: ב-2011 פורסם במגזין PLOS ONE מאמר שהציג מטלה דומה בפני שימפנזים, גורילות, וילדים בגילאים שונים. החוקרים גילו כי שימפנזים פתרו את הבעיה טוב יותר מגורילות, וגם טוב יותר מילדים בני ארבע – אך ילדים בני שש ושמונה היו יעילים יותר משימפנזים.
עם זאת, החוקרים עצמם מודים שקשה לפרש את ההבדלים בין קופי האדם לילדים, בשל העובדה ששני המינים נבחנים באופן שונה. ההבדל העיקרי הוא באופן שפיכת המים לתוך השפופרת – לילדים ניתנו כוסות, כך שהם לא היו צריכים למלא את פיהם במים כמו קופי האדם. החוקרים גם הסבו את תשומת ליבם של הילדים לעובדה שיש בחדר מקור מים. לשני ההבדלים האלו יש פוטנציאל להשפיע על התוצאות, אבל קשה למדי לתקן אותם: קופי אדם רגילים למלא את פיהם במים ישירות, וילדים לא, וקופי האדם נבחנו בכלובים שהם מכירים, ויודעים היכן נמצא מיכל המים. לכן, גם אם נשנה את התנאים בהם נבחנים הילדים, לא נוכל להגיע לכך שיהיו זהים, מבחינת הקושי בפתרון המטלה, לתנאים של קופי האדם.

המאמר המקורי:

Mendes, N., Hanus, D. & Call, J. Raising the level: orangutans use water as a tool. Biol. Lett. 3, 453-455 (2007). doi: 10.1098/rsbl.2007.0198

אפשר להירשם לעדכונים במייל בצד ימין למעלה, תחת הכותרת "הרשמה לעדכונים".

הכתבה המקורית התפרסמה במגזין גליליאו גיליון 109, ספטמבר 2007

הכתבה המקורית מופיעה גם ב-ynet ובאתר הידען.