מצפן לשועלים

חוקרים מציעים ששועלים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ בשעת ציד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אם אתם נוהגים לצפות בסרטי טבע, ייתכן שראיתם את הסצנה המרשימה הזו: שועל אדמדם פוסע בשדה מכוסה שלג, מטה את ראשו ימינה ושמאלה, ואז נעצר וקופץ פתאום בתנועה מסוגננת לתוך השלג, ראשו לפנים. כשהוא יוצא מבצבצת מפיו הסיבה לתרגיל האקרובטי הזה – עכבר חסר מזל.

איך מצליח השועל לקבוע בדיוק כזה את המקום שבו נמצא העכבר? ברור כי חוש השמע משחק כאן תפקיד נכבד, אך מאמר שפורסם במגזין Biology Letters מציע כי השועלים נעזרים גם ב"חוש שישי" – היכולת לכוון את עצמם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ.
קראו עוד

השיח האנושי

על גילויה של גולגולת כבדה וגרמית ועל ענפים צדדיים בעץ משפחת האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

"ערש האדם", ערוץ אולדובאי בטנזניה

"ערש האדם", ערוץ אולדובאי בטנזניה. צילום: Noel Feans, CC-BY.

ביולי 1959, מרי ולואיס ליקי (Leakey), אולי זוג האנתרופולוגים המפורסם ביותר, עסקו בחפירות בערוץ אולדובאי (Olduvai) שבטנזניה. הם חיפשו, כפי שעשו במשך רוב הקריירה שלהם, אחרי מאובנים של מינים נכחדים משושלת האדם שיוכלו לשפוך אור על האבולוציה של המין האנושי. בני הזוג ליקי עבדו באולדובאי מ-1935, ומצאו בעיקר כלי אבן מתקופות שונות, אך לא מצאו דבר שטרם נראה. למעשה, היבול הדל שהניב הערוץ במשך שנים ארוכות כל כך הטיל בספק את כדאיות המחקר באזור. כל זה השתנה ב-17 ביולי. בבוקר זה מרי יצאה לבדה לחפירות – בעלה לואיס נשאר במחנה, חולה. אך לא היה זה רק המקרה שזימן לידיה את אחת התגליות החשובות ביותר של הזוג – מרי תמיד היתה זו שהעדיפה ללכלך את ידיה בחפירות, בעוד לואיס היה אחראי על מציאת המקומות המבטיחים לחפור בהם, ועל פיתוח השערות, שממצאיה של מרי שימשו להן בסיס. קראו עוד

הגן השקרן

גן יחיד מאפשר לנקבות זנב סנונית של מין אחד להתחזות לפרפרים ממינים אחרים, רעילים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

נקבה חקיינית מהמין מורמוני מצוי

נקבה חקיינית מהמין מורמוני מצוי (Papilio polytes). צילום: Dr. Tarique Sani, CC-BY-SA.

פרפרי זנב הסנונית הם פרפרים גדולים וצבעוניים, ובשולי כנפיהם קצוות מאורכים שנתנו להם את שמם. בישראל נפוצים שלושה מינים, הנבדלים זה מזה בדוגמאות שונות במקצת על כנפיהם, אך בכולם הצבעים השולטים הם צהוב ושחור. מינים אחרים ברחבי העולם מתהדרים בכנפיים לבנות, אדומות ואפילו בצבעי טורקיז זרחני.
קראו עוד

"בתוך מאורה באדמה חי לו הוביט"

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מערת ליאנג בואה, בה התגלו שרידי ההוביטים

מערת ליאנג בואה, בה התגלו שרידי ההוביטים. צילום: Rosino, CC-BY-SA.

רשומה זו עוסקת באחד המינים היותר מסתוריים ומסקרנים מבין ההומינינים – קבוצת המינים בשושלת שהובילה אל בני-האדם, לאחר ההתפצלות מהשימפנזים. המין הוא הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis, "האדם מפלורס"), אך בניו ידועים יותר בכינוי "הוביטים", בשל קומתם הנמוכה, אך מעט מעל מטר אחד (לצערנו, ממצאי המאובנים אינם מספרים לנו דבר בנוגע לכפות רגליים שעירות ואהבה לשירים עליזים או לארוחות פטריות דשנות). קראו עוד

כוחות-על?

הנדסה גנטית בתאי מערכת החיסון של נשאי HIV עשויה להגן מהנגיף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

נגיפי HIV יוצאים מתא דם לבן

נגיפי HIV (מסומנים בירוק) יוצאים מתא דם לבן. צילום: Cynthia Goldsmith, CDC.

לאקס-מן ולמוטנטים אחרים בקומיקס של חברת מארוול יש כוחות-על שנובעים משינוי בחומר הגנטי שלהם. כוח אחד שאותו חולקים כל המוטנטים הוא עמידות לנגיף ה-HIV. גם בקרבנו, בעולם האמיתי, מסתובבים מוטנטים שעמידים בפני הנגיף.
קראו עוד

עצם המחלוקת

האם סימני חריטה בעצם מעידים על שימוש בכלי אבן לפני יותר משלושה מיליון שנה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלי אבן (מקצצים) מאתיופיה

כלי אבן (מקצצים) מאתיופיה. צילום: Didier Descouens, CC-BY-SA.

הסיפור הבא עוסק בשאלה מתי בדיוק, במהלך האבולוציה, הפכנו למי שאנחנו – ומה בעצם מגדיר אותנו: האנטומיה היחודית שלנו, שימוש בכלים, אכילת בשר? זהו גם סיפורה של מחלוקת מדעית, והשאלה: כמה עדויות אנחנו צריכים בשביל לשנות את התיאוריה שלנו?

הכל התחיל בינואר 2009. קבוצה של חוקרים מגרמניה, צרפת וארצות-הברית בראשותו של זרסנאי אלמסגד (Alemseged) סרקה את אזור דיקיקה (Dikika) באתיופיה בחיפוש אחר מאובנים. קראו עוד

לא טוב היות השמר לבדו

מחקר על האבולוציה של הרב-תאיות עורר הדים בבלוגים וברשתות החברתיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שמרים חד-תאיים ו"פתיתי-שלג" רב תאיים

שמרים חד-תאיים (שמאל) ו"פתיתי-שלג" רב תאיים (ימין). צילום מתוך: Ratcliff, W.C. et al. PNAS 109, 1595-1600 ©2012.

ויליאם רטקליף (Ratcliff) מאוניברסיטת מיניסוטה ישב יום אחד במשרדו של המנחה שלו, מייקל טרביסנו (Travisano), והשניים תהו איזה ניסוי יוכלו לערוך שישפוך אור על אחת השאלות הגדולות של מדעי החיים. "החלטנו שמוצא החיים (המעבר מחומר דומם לצורת החיים הראשונה) זה מסובך מדי", אמר רטקליף לקרל זימר (Zimmer), סופר וכתב לענייני מדע של ה"ניו-יורק טיימס", "ואז חשבנו – חוץ ממוצא החיים, מה יהיה הכי מגניב?"
קראו עוד

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 100 שכבר עוקבים אחריו