קצרצרים: לעצור את הנגיף

ריפוי גני כתחליף יעיל לחיסון (הכושל) נגד HIV-1

תא T מודבק בנגיפי HIV

תא T מודבק בנגיפי HIV (מסומנים בצהוב). צילום: NIAID, Public Domain.

חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר לקופים גנים הפועלים יחדיו לייצור נוגדן מיוחד שמוצלח ביותר ב"נטרול" HIV, הנגיף הגורם לאיידס. הנוגדן מסוגל למנוע ממגוון רחב של זני HIV, כולל זנים שידוע כי הם עמידים במיוחד לנוגדנים, להקשר לתאי הגוף ולחדור אליהם (בדומה לתרופות מסוג מעכבי חדירה). נוסף לכך הנוגדן גורם למערכת החיסון להשמיד תאים שכבר נדבקו ב-HIV.

החוקרים, מתיו גרדנר (Gardner) ממכון סקריפס בפלורידה ועמיתיו, החדירו את הגנים המקודדים לנוגדן לתאי שריר של קופים. הם עשו זאת באמצעות נגיפים ממשפחת האדנו-וירוסים, שהוזרקו לקופים והונדסו כך שלא יהיו פעילים כנגיף ולא יוכלו להתרבות אלא רק יחדירו לתאי הקופים גנים חדשים. הקופים שתאי השריר שלהם ייצרו והפרישו את הנוגדן החדש היו עמידים לחלוטין ל-HIV למשך לפחות 34 שבועות. הם לא נדבקו ב-HIV אף לאחר שקיבלו מספר עירויים שהכילו כמויות עצומות של הנגיף.

נגיפי HIV עוברים אבולוציה מהירה ולכן נוטים לפתח עמידות לטיפולים נגדם, עם זאת נראה כי הם לא יצליחו לעשות זאת בקלות נגד הנוגדן החדש. כמו כל הנגיפים, HIV הוא טפיל שחייב לחדור לתאים כדי להשתלט על המערכות שלהם ולהתרבות. לשם כך, הנגיף מסתייע במספר מולקולות, קולטנים, שנמצאות על פני התאים. הנוגדן המיוחד מחקה שתי מולקולות כאלו (CD4 ו-CCR5) וכדי לפתח עמידות לנוגדן ולחמוק ממנו הנגיף יצטרך לעבור מוטציה כך שלא יקשר אליהן יותר או שיקשר אליהן בצורה חדשה. מאחר שמדובר במולקולות שחיוניות לחדירת HIV לתאים הסיכוי כי יופיעו אצלו מוטציות כאלו לא גדול.

תוצאות המחקר נראות מבטיחות, אך הוא נעשה על כמות קטנה ביותר של קופים ויש לחזור עליו עם כמות גדולה בהרבה של קופים. כמו כן, לא נבדק האם הטיפול מגן מהדבקה ב-HIV כשנחשפים לנגיף בדרך הנפוצה ביותר, במגע בין נוזל מדבק לרקמה רירית, ולא באמצעות עירוי ישירות לוריד.
קראו עוד

חיים בהילוך מהיר

הזקן והדג

דג אפריקאי קצר חיים מאפשר לחקור את הגנטיקה של הזדקנות האדם ושל מחלות זקנה

בסוואנות של מוזמביק וזימבבואה שבאפריקה חי דג קטן את כל ימיו בבריכות עונתיות, שלוליות, שמתקיימות רק למספר חודשים. במהלך העונה הגשומה נקווים מי הגשמים, ממלאים שקעים בקרקע, מציפים שטחים ויוצרים שלוליות, שישובו ויתייבשו במהירות כעבור מספר חודשים, בעונה השחונה. לפני התייבשות מקווי המים הזמניים מטיל הדג ביצים בנות קיימא, ביצים שמסוגלות לשרוד בתנאי יובש חודשים ואף שנים, וקובר אותן בקרקעית השלולית. עם תחילת עונת הגשמים והתמלאות מקווי המים בוקעים מביצים אלו דגיגים צעירים, שחייבים להספיק לגדול, להתבגר מינית ולהתרבות לפני שובה של העונה השחונה.

אכן, ככל הנראה בשל אופיים הזמני של מקווי המים התפתחה אצל הדג – הקרוי נוֹתוֹבּרַאנק פוּרזֵרִי (Nothobranchius furzeri) או מכונה פשוט דג קִילִי – תוחלת חיים קצרה. קראו עוד

הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

חולדת מעבדה

המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) "92% מהניסויים שעבדו בהצלחה על בעלי חיים נכשלים בשלב של ניסויים על בני אדם". לדבריהם, נתון זה מוכיח את חוסר יעילותם ונחיצותם של ניסויים בבעלי חיים. אך טענה זו נסמכת על חוסר הבנה של המורכבות הרבה של תהליכים ביולוגיים ושל המחקר הרפואי ועל הצגה מסולפת של הנתון. ברשומה הבאה פרופ' רובין לאבל-באדג' (Lovell-Badge) מראה כי:

  • אחת המטרות העיקריות של ניסויים בבעלי חיים היא לבדוק את בטיחות התרופות.
  • ניסויים בבעלי חיים מונעים מ-36% מהתרופות הפוטנציאליות לעבור לשלב הניסויים בבני אדם. הם מונעים מצב בו בני אדם יקבלו תרופות שסביר כי ירעילו אותם. ניתן לראות את הצלחתם בכך שזה למעלה משלושים שנה שאף אחד לא מת בניסוי קליני ראשוני בבריטניה.
  • רוב התרופות נפסלות בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים (שלב 2 ו-3). ועדיין, ניסויים קליניים ראשוניים (שלב 1, שבודקים את בטיחות התרופה בבני אדם והמינון המתאים שלה) חשובים והכרחיים, וכמוהם גם ניסויים פרה קליניים בבעלי חיים.

קראו עוד

קצרצרים: מבצר הבדידות של הזחל

שרף משמש

התגלה זחל של מין עש חדש שטווה פקעת העשויה בעיקר משרף, המגן עליו מפולשים.

מספר זחלי עש מוסיפים לפקעות שהם טווים הפרשות, עלים או קליפות עץ, לשם הסוואה. לפעמים משולבות שערות מגרות מגוף הזחל, לשם הגנה. עם זאת,עד עתה לא היה ידוע על אף עש או חרק אחר שמשלבים בפקעת שלהם שרף, חומר דביק המופרש מצמחים ומתקשה עם התייבשותו.

הזחל החדש התגלה ביערות בורניאו במקרה, כשויליאם סימונדסון (Symondsona) מאוניברסיטת קרדיף ועמיתיו הבחינו בזחל אדום בוהק ושעיר ליד משטח שרף על אחד העצים. לבניית הפקעת הזחל שובר חתיכות קטנות של שרף יבש, מחבר ביניהן בעזרת משי ומקים שני קירות שמתחברים לבסוף לפקעת שלמה. הפקעת השלמה מזכירה קצת את מבצר הבדידות של סופרמן – מבנה בעל מראה גבישי ומלא קצוות חדים.

הקצוות החדים של שברי השרף הם לא ההגנה היחידה שהשרף מעניק לזחל המתגלם. השרף מכיל חומרים כימיים שדוחים טורפים ומגנים על הזחל מפטריות שתוקפות חרקים.

החוקרים לא יודעים איך הזחל מתגבר על רעילות השרף וכן לא זיהו (עדיין) את מין העש אליו הוא שייך. לשם כך יש להמתין לעש הבוגר שיגיח מתוך הפקעת.
קראו עוד

הימים הראשונים של יחסי מין מלאים

מאובני דגים מלפני מאות מיליוני שנים מראים כי הם היו בין הראשונים שקיימו יחסי מין מלאים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

סרטון אנימציה המשחזר הזדווגות של מיקרוברכיוס.

רוב הדגים והדו-חיים הקיימים כיום מתרבים באופן שונה מהאופן שבו אנחנו וחולייתנים אחרים מתרבים. ניסיונות ההתרבות שלנו כוללים לשמחתנו הזדווגות, מאחר שההפריה אצלנו היא פנימית. כלומר, הביצית ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. לעומתנו רוב הדגים מתרבים בהפריה חיצונית – הנקבה מטילה תאי ביצה רבים למים והזכר מפריש מעליהם את זרעו. עם זאת על פי מחקר שפורסם במגזין Nature, אם נחזור מאות מיליוני שנים בזמן נגלה כי הפריה פנימית לאחר יחסי מין הכוללים חדירה, התפתחה כבר במחלקה של דגים קדומים הקרויים פְּלַקוֹדֶרמים.
קראו עוד

לראשונה: השרצת ראשנים!

צפרדעים וקרפדות מתרבות בדרך כלל בהטלת ביצים וחלקן משריצות צפרדעים קטנות. מין צפרדע שתואר לאחרונה הוא הראשון שמתרבה בהשרצת ראשנים

נקבה (ימין) וזכר (שמאל) של המין החדש של צפרדע בעלת ניבים.

נקבה (ימין) וזכר (שמאל) של המין החדש של צפרדע בעלת ניבים. צילום: Jim McGuire photos.

רובם המוחלט של הדו-חיים חסרי הזנב, המוכרים בכינוי צפרדעים או קרפדות, מתרבים בהפריה חיצונית. הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים והזכר, הצמוד אליה בחיבוק, פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו-חיים) שיעברו לבסוף שינוי צורה לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים, או יאכלו על ידי טורפים. מספר לא מובטל של מיני צפרדעים מנסים למנוע זאת ודואגים לצאצאים שלהם בדרכים שונות ומגוונות.

מינים מסוימים נשארים ליד מקור המים בו הוטלו הביצים כדי לשמור עליהן ועל הראשנים, כמו זכר "צפרדע השור האפריקנית" שבסרטון:
קראו עוד

עוד שנה עברה, 2014

זיקוקים בברטיסלאבה. צילום: Ondrejk.

סיכום שנת 2014 בבלוג – הפוסטים הפופולרים (וגם אלו שלא)

כדור הארץ שוב השלים הקפה סביב השמש, ובכל מקום אפשרי מופיעות ידיעות, כתבות ורשומות סיכום שנה. גם כאן.

תודה לכל מי שקראו את הבלוג במהלך 2014 ונהנו (אני מקווה) מרשומות על טבע, על מדע ועל קצת נושאים אחרים שמעניינים אותי. גם השנה פורסמו בבלוג בעיקר ידיעות ומאמרים שכתבתי לגליליאו עם יונת אשחר, עם חברים אחרים, או לבד, נוסף לקצת רשומות של כותבים אורחים (ומי שרוצים להתארח בבלוג, מוזמנים להציע נושא).

נוסף לחשבון הטוויטר שפתחתי לפני שנה (אתם מוזמנים לעקוב ) החלטתי לאפשר לעקוב אחר פרופיל הפייסבוק האישי שלי, במקום לפתוח דף פייסבוק מיוחד לבלוג. אני מפרסם בפרופיל קישורים לידיעות מהבלוג, ידיעות מדע נוספות וגם קצת דברים לא קשורים – בכל זאת מדובר בפרופיל אישי.

כמו כן, כרגיל, הדרך הכי טובה לא לפספס רשומות היא להירשם לקבלת עדכונים במייל בצד ימין למעלה, תחת הכותרת "הרשמה לעדכונים".

איך אתם מעדיפים לעקוב אחר הבלוג?

ועכשיו… לרשימת הפוסטים הנקראים והאחרים – עם הכותרות שאולי היו להם אם היו מתפרסמים באתרים רודפי קליקים. יש לכם רעיונות לעוד כותרות מסוג זה? חשבתם על כותרות מושכות יותר? כתבו אותן.
קראו עוד

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 148 שכבר עוקבים אחריו